מחאג'נה נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע הינו בעל רכב מסוג "מרצדס" שנפגע לטענתו בתאונת דרכים.

ע"פ כתב התביעה, בתאריך 13.8.08 נהג הנתבע 2 ברכב מסוג טנדר, התנגש ברכב שבבעלותו וגרם לו נזקים, הכל כמפורט בתביעה ובדו"ח השמאי שצורף לה.

ע"פ כתב התביעה, נגרמו לו נזקים בסכום של 10,153 ₪ ועל הנתבעת 1 (חברת מנורה) ונהג הטנדר (הנתבע 2) לפצותו על נזקיו. אין בכתב התביעה כל התייחסות לנסיבות התאונה ולאחריות הנתבע 2 לתאונה כנהג הטנדר.

2.הנתבעים בכתב ההגנה, טוענים שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב התובע שכן לא ציית לאור אדום שהיה ברמזור.

כן נטען בכתב ההגנה שהתובע לא הוכיח את נזקיו שכן לא צירף כל קבלה על עלות תיקון הנזקים ועל תשלום לשמאי וגם לתשלום המע"מ אינו זכאי.

3.באשר לאחריות לתאונה, הרי נהג הרכב - הנתבע 2, טוען בדיון שהתקיים בפניי כי הוא עבר בירוק תוך שהוא נוסע נסיעה רצופה אחרי רכב שחצה את הצומת לפניו (עמוד 2 מול שורה 13 לפרוטוקול).

נציג הנתבעת מס' 1, חברת הביטוח, טוען שאין סבירות שהנתבע 2 ורכב לפניו יעברו באדום. נהג התובע טוען שהוא עצר בצומת ונכנס לצומת לאחר שהרמזור מולו הפך ל"ירוק".

4.אכן נטל הראייה מוטל על התובע והתובע בכתב תביעתו לא התייחס כלל לנסיבות התאונה. יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בפניי, הנהג ברכב התובע טען שהיה בעצירה וכשהתמרור הפך ל"ירוק" הוא נכנס לצומת ואז נפגע מרכב הנתבע מס' 2. נתבע מס' 2 מאשר כי היה בנסיעה רצופה אחרי רכב שהיה לפניו.

סבור אני שמנסיבות אלה המסקנה הסבירה יותר היא שהנתבע 2 נסע בנסיעה רצופה ו"גנב" את הרמזור למרות שהתחלף לאדום. אין זה סביר להניח שנהג שהיה בעצירה ייכנס לצומת טרם שהתחלף הרמזור לירוק.

מעדיף אני את גרסת נהג רכב התובע על גרסת הנתבע 2.

5.יחד עם זאת, באשר לנזקים שנגרמו לתובע, הרי התובע לא הציג כל קבלות על תיקונים ואף לא הצעת מחיר של מוסך או חשבונית כשלהי. התובע טוען כי היה לו "דו"ח גלובלי" של שמאי ויש מוסכים לא מורשים שלא נותנים קבלות ולפעמים יש לו "חלקים בבית" והוא מתקן.

מכאן שהתובע עצמו מודה שאין כל קשר בין דו"ח השמאי ועלות התיקון בפועל, אם בכלל תוקן הרכב.

יחד עם זאת, עדיין אין להתעלם מדו"ח השמאי המעריך את הנזק לרכב.

בנסיבות אלה, ולאחר שהוסכם שיינתן פסק דין ע"פ הטיעונים והחומר שבתיק, אני קובע את נזקיו של התובע על בסיס אומדנא תוך התייחסות לתמונות הנזק שהוצגו בפניי וצורפו לכתב התביעה, תוך מתן משקל גם לדו"ח השמאי. יש גם ליתן משקל שכאשר מדובר במונית, לו היתה מוגשת חשבונית, המע"מ היה ניתן לניכוי.

אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 5,000 ₪ כאשר סכום זה ישולם לתובע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהתחשב בתוצאה, אין מקום לחיוב צד כלשהו בהוצאות.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תש"ע, 15 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: